בית | ניוזלטר | בפאתי מזרח: ההתיישבות חדשה

בפאתי מזרח: ההתיישבות חדשה

בתום מלחמת ששת הימים, נוספו שטחים רבים לתחום אחריותה של מדינת ישראל ובכלל זה, שטחי הגדה המערבית ובקעת הירדן. מאז 1967, נהר הירדן היה לגבולה המזרחי של מדינת ישראל עם ממלכת ירדן והוא נתפס כקו הגנה החיוני לביטחונה של ישראל. בנוסף לכך, הילת הניצחון הגאווה הלאומית היו בסיס להתהוותן של תחושות והלכי דעת בחברה הישראלית ואמירות בדבר השמירה על שלמות הארץ וכדומה,  הדגישו למעשה, את המחויבות לעשייה ולהתיישבות מחודשת בשטחי הארץ השונים. בחוגי הימין והשמאל כאחד, החל להתגבש רעיון ארץ-ישראל השלמה, בו נטלו חלק אנשי ציבור ורוח שחתמו על גילוי הדעת של  "התנועה לשחרור ארץ-ישראל" ובו דברים מפורשים בדבר המחויבות להתיישבות, שמירה על שלמות הארץ והגנה על ביטחונה המדינה בגבולות בטוחים.  נהר הירדן נתפס כגבולה הביטחוני של מדינת ישראל. כבר בתקופה היישוב, טרם הקמת המדינה, התקבעה התפיסה המשלבת בין התיישבות וביטחון. ישובים אלו הוגדרו בהתאם למיקומם הגיאוגרפי וקרבתם לקו הגבול הפיזי והוגדרו כהתיישבות ביטחונית כמערך הגנה סטטי אשר במקרה של חידוש מצב לחימה, יעניק לצבא את השהות להתארגנות הכוחות בהתאם לצרכי השעה.
רעיון זה בא לידי ביטוי בדבריו של יגאל אלון ז"ל, שאמר:"לתרומתה של ההתיישבות נודעת חיוניות ללא תחליף, הן בישוב חבלים דלי אוכלוסין יהודיים[...] והן בגיבושם של אזורי-הספר כאזורי ביטחון[...] עם ישובים גדל הסיכוי במאבק המדיני. עם הישובים אולי תגדל עקשנותו לעמוד על גבולות המדינה".

את רעיונותיו ואת תפיסתו הביטחונית-התיישבותית לגבי אזרו בקעת-הירדן, הציג לממשלת ישראל במסמך שהונח על שולחן הממשלה בישיבתה ביום י"ח בתמוז תשכ"ז
26 ביולי 1967, הידוע כ"תכנית אלון". המסמך מפרט את תכניתו ליצירת חיץ ביטחוני  בבקעת-הירדן אשר יפריד בין ממלכת ירדן למדינת ישראל. חיץ בטחוני זה, יושג באמצעות הקמת מערך של ישובים לאורכה של הבקעה. ואכן, תכנון והקמת מערך ההתיישבות בבקעת הירדן, נעשה בהתאם לתכנית אלון בשני צירים מקבילים, האחד-לאורך כביש 90 – כביש הבקעה והשני – לאורך ציר המורדות המזרחיים של הרי השומרון, לימים – "כביש אלון". חשיבותה של "תכנית אלון" בראשוניות שלה כהצעה לעיצוב תכנית לאסטרטגיה מדינית ארוכת טווח למדינת ישראל