בית | ניוזלטר | טבע ונוף, חי וצומח בבקעת הירדן

טבע ונוף, חי וצומח בבקעת הירדן

בקעת הירדן משתרעת מבקעת בית שאן בצפון ועד לצפון ים המלח בדרום, ומהווה חלק מהשבר הסורי-אפריקני. ייחודה של הבקעה בהיותה מקום המהווה גבול בין כמה אזורים זואו-גאוגרפיים שונים, אשר בו עושר של בתי גידול: יער גדות סבוך של אשלים וצפצפות לאורך הירדן, אזורי בתה נרחבים עם מגוון צומח עשיר, מצוקים וסלעים, אזורים עם שיחים צפופים ועוד. הדבר מאפשר לבעלי חיים מאזורים שונים, כגון בעלי חיים מדבריים ובעלי חיים מאזורים ים תיכוניים וערבתיים, לחיות בבקעה זה לצד זה. לדוגמה, בשעות הלילה ניתן לצפות בקיפוד המדבר מהלך לו, ובקרבת מקום לצפות גם בקיפוד מצוי (שהנו בעל חיי ם מהאזור הים תיכוני). לאורך ההיסטוריה בקעת הירדן הייתה אזור דל באוכלוסייה ביחס לאזורים אחרים בארץ. גם כיום קיימים שטחים נרחבים שנותרו במצבם הטבעי. בנוסף התבססות האוכלוסייה בבקעת הירדן על חקלאות ומרעה מותירה שטחים פתוחים נרחבים המאפשרים לחיות הבר שפע של מקומות חיות ומרחב מחיה.

עולם החי בבקעת הירדן

חיות רבות שהפכו לנדירות באזורים אחרים בארץ כתוצאה מלחץ של פעילות אדם המתבטאת בציד, קיטוע בתי גידול, הרס בתי גידול והפרעות שונות, נותרו נפוצות באופן יחסי במרחבי הבקעה. הדבר היה נכון גם בימי העבר, לדוגמה האריות האחרונים ששוטטו בארץ ניצודו בבקעת הירדן בתקופת הצלבנים. הבתות העשבוניות הרחבות מהוות בית גידול טבעי שבו שפע של מיני צומח וחרקים המהווים את הבסיס לשרשרת המזון. באזורים אלו ניתן לראות עדרי צבאים גדולים המונים עד 20 פרטים משוטטים בנחת, ובשעות הערב והלילה ניתן לראות גם שועלים, צבועים, גיריות ודרבנים המחפשים את מזונם. שטחי החקלאות הרבים הנמצאים בקרבה לגאון הירדן מהווים מקור משיכה גם לעדרי חזירי הבר. הפעילות מתרחשת בעיקר בשעות הערב והלילה, וזאת בשל מזג האוויר החם ברוב ימות השנה, וכן כתוצאה מדחיקה בשל פעילות אנושית. באזור זוחלים רבים, ובהם נחשים האופייניים הן לחבל הים תיכוני, כגון צפע ארץ ישראלי וזעמן שחור, והן לחבל המדברי, כגון אפעה, ובנוסף מינים ייחודיים לאזור הבקע, כגון שרף עין גדי. בתחום היונקים התברכה הבקעה בשפע של מכרסמים, טורפים ואוכלי עשב, ובנוסף במינים רבים של עטלפי חרקים הפעילים לאורך השנה כולה. ניתן להבחין בפעילות העטלפים בשעות הדמדומים, בעת שהם יוצאים מהמערות ומבין סדקי הסלע הרבים, וכן בשעות החשכה, כאשר הם צדים חרקים הנמשכים לפנסי התאורה בצמתים המוארים.

מגוון הטורפים בבקעה גדול ומונה בין השאר את הזאב והשועל ממשפחת הכלביים, הגירית המצויה והסמור ממשפחת הסמוריים, את הנמייה והצבוע, הקרקל, חתול הבר וחתול הביצה ממשפחת החתוליים (עד לשנות ה-90 של המאה הקודמת אף נצפו מדי פעם נמרים בבקעת הירדן). גם לדוחיים נציגים בבקעה. במעיינות ובנחלים ניתן לראות אילניות וצפרדעי נחלים הממהרות לברוח ולהסתתר מפני האדם. בלילות גשומים יוצאות הקרפדות בהמוניהן להטיל את ביציהן בשלוליות ובמאגרי המים שנבנו בשנים האחרונות לאורך הבקעה.

בשל העובדה שבעלי החיים מעדיפים לעבור בבקעה לפעילות לילה, אחת השיטות להבחין בקיומם הוא באמצעות עקבות. קרקע חוואר הלשון האופיינית לכיכר הירדן ולגאון הירדן הנה קרקע רכה מאוד, המקלה מאוד על זיהוי עקבות בעלי החיים הנמצאים בשטח. המספר הרב של העקבות מצביע הן על עושר המינים בבקעה והן על אוכלוסיות גדולות באופן יחסי של המינים השונים.

ציפורים ועופות נודדים בבקעת הירדן

בבקעת הירדן שפע גדול של מיני ציפורים, חלקן ייחודיות לבקעה, כגון דרור ים המלח, שרקרק ירוק ושרקרק גמדי ותורית זנבנית, חלקן עוברות במספרים גדולים בעונות הנדידה, כגון גבתונים וחסידות, וחלקן נפוצות וחלקן נדירות מאוד. בעונת הנדידה עוברים בבקעה הרבה מאוד חסידות, עגורים ודורסים שונים, כגון איות, עקבים ושלכים, ורבים מהם עוצרים לחניית לילה או לכמה ימים למנוחה ותדלוק להמשך הדרך. בנוסף עוברות במקום גם ציפורי שיר רבות. מעל ישראל עוברים כמה צירי נדידה המרכזים את נדידת העופות הדואים בין מזרח אירופה ומערב אסיה ובין אפריקה. הציר המזרחי עובר מעל בקעת הירדן, והציפורים העוברות בו מנצלות את תנאי הדאייה (תרמיקות) הטובים המתפתחים לאורך הבקעה כתוצאה מההתחממות האוויר. בעונות הנדידה ניתן לראות בשעות הבוקר לאורך כביש הבקעה (כביש 90) להקות גדולות של חסידות ודורסים אחרים המתרוממים מהקרקע לאחר מנוחת לילה ומתאספים בקבוצות קטנות בתרמיקות קטנות. הקבוצות מתקבצות ללהקות גדולות יותר ויותר ככל שהזמן חולף, ומתרוממות גבוה יותר עם התחממות האוויר והיווצרות התרמיקות. אחד המראות המרשימים הוא נסיעה לאורך קילומטרים תוך ליווי העופות הנודדים, כאשר חסידות או איות ועקבים מתחילים להתרומם בהמוניהם, ועדיין נמצאים בגובה נמוך של כמה עשרות מטרים מעל הקרקע.

מלבד העופות הנודדים נמצאים בבקעת הירדן כמה דורסים המצויים בסכנת הכחדה ברמה הארצית או ברמה עולמית. מין שכזה הוא הבז האדום, המקנן בבקעת הירדן במושבות קטנות של עד עשרה זוגות במצוקים בוואדיות השונים. בעונת האביב ניתן להבחין בלהקות הבזים האדומים כשהם צדים את טרפם (חרקים) מבין העשב בשטחי הבתה הנרחבים של הבקעה. בנוסף נותרו לקנן בבקעה זוגות אחדים של עיטים זהובים (עיט סלעים) ועיטים נציים. מין דורס הנפוץ יחסית בבקעת הירדן הנו העקב העיטי.  לאורך גאון הירדן נפוץ מאוד דרור ים המלח שהנו הדרור הקטן בארץ, ואשר מקנן על עצי האשל הרבים הפזורים לאורך הירדן. ניתן להבחין בקנים רבים בצורת אגס אופייני על ענפי האשל, כאשר על ענף מתחת לקן נח בצל אחד מבני הזוג. קרקע חוואר הלשון הרכה האופיינית לבקעת הירדן מאפשרת חפירת חורי קינון בקלות יחסית, ולפיכך ניתן להבחין בשפע של עופות מקנני חורים בבקעה, כגון השרקרק המצוי, שרקרק גמדי ושרקרק ירוק, וכן הכחל. הפרנקולין גם הוא נפוץ לאורך הבקעה, ובבקרים ניתן לראות ולשמוע את הזכרים כשהם עומדים במקומות בולטים וקוראים בקול. התורית הזנבנית שבעבר הייתה נדירה ביותר והופיעה באזור אילת התפשטה עם השנים לאורך הבקעה. בצמוד למינים אלו נפוצים בבקעה גם החנקן הגדול, שהנו מין ערבתי, שחור הזנב והסלעית לבנת-הכנף, שהנם מינים מדבריים, הדרור הספרדי המתלהק ובונה מושבות קינון על עצי השיזף, העפרוני המצויץ בצמוד לעפרוני המדבר ועוד.

אף על פי שהבקעה יבשה באופן יחסי וללא מקורות מים רבים, עופות מים רבים עוצרים למנוחה ולחריפה במאגרים שנבנו. מאגרי נחל תרצה מושכים אליהם ברווזים, אנפות, ביצניות וקורמורנים רבים הנהנים מהשקט של הבקעה. טדורנות חורפות מדי שנה בבקעה, ובבריכות החמצון הקטנות מוצאים את מקומם שרשירים, ברכיות ומריות.
עולם הצומח בבקעת הירדן - כאמור, העמק בו זורם נהר הירדן מחולק לשני אזורים שונים: גאון הירדן בו זורם הנהר וככר הירדן הבנויה מבתרונות חוואריים.

הצומח בגאון הירדן

בנהר הירדן, אופייני ליער גדות ומורכב בעיקר מצפצפת הפרת ואשל הירדן. עולם הצומח של גאון הירדן הוא שריד לאותו סבך רחב וצפוף שכיסה את קרקעית הזור מ"קיר לקיר" ועם תחילת חישוף הקרקע והכשרתה לעיבוד חקלאי, נצטמצם שטחו של יער הגדות. הצמחייה בגאון הירדן ערוכה בחיגור בעל סדר קבוע: במי הנהר - צומחים שיחי סמר וגומא, על הגדות - קנה ועצי צפצפת הפרת ואשל, אליהם נלווית הפלגית השיחנית. בריחוק מה מקו המים נמצאים צמחים שזיקתם למים נמוכה יותר ועמידותם בקרקע מלוחה גבוהה: שיחי אוכם השיח, מלוח קיפח, טיון בשרני, אטד רב-פרחים ועצי שיזף מצוי. בשטחי הבור שבוראו מהצומח הטבעי, עובדו ונזנחו גדלים הגה מצוי, ינבוט השדה ושוש קרח. יש לציין כאן, כי בגאון הירדן מצויים מינים בלעדיים בולטים כמו: אספרג א"י, אסתר מרצעני ואבי ארבע מלוח. באזורי השפך של הנחלים הזורמים אל הירדן" הלחים" יותר – נחל מליח, נחל ייטב ונחל פרת, יש עיבוי של הצמחייה המורכבת בעיקר מקנה מצוי ואשל.

צומח ככר-הירדן הוא יחידת נוף צמחי שונה לחלוטין. האקלים החם והיבש בשילוב הקרקעות המלוחות יוצרים תנאים שונים ומספר המינים המופיעים כאן רב ומגוון יותר. הצומח מרוכז בעיקרו בערוצי הנחלים והגיאיות בהם כמות המים הזמינים לצמח גדולה יחסית: שיחים של מלוח קיפח. המדרונות הפונים מזרחה ודרומה צחיחים ולעומתם המפנים הצפוניים והמערביים מכוסים במעטה של מלעניאל מצוי. המישורים למרגלות הביתרונות והרמות השטוחות שמעליהן מאופיינים בחד שנתיים כמו: אהל מצוי וחיעד ספרדי.

נוף סמלי בבקעת הירדן

 

נהר הירדן וקרן הסרטבה הם שני מרכיבי נוף המזוהים כסמלים המאפיינים את מרחב הבקעה. לאורך אפיק זרימתו של נהר הירדן נרשמו מעל דפי ההיסטוריה אירועים חשובים הקשורים בעיצובו של עם ישראל בארץ ישראל. כמו ארץ ישראל, גם נהר הירדן מסמל את ארץ התנ"ך וביקור באתרים השונים תוך התבוננות בנוף הסובב, סוחף למסע בעקבי הזמן, לחוויה והכרה מחודשת עם תהילת עברו של הנהר. כך בביקור באתר הטבילה – קסר אל-יהוד, המקום המזוהה עם מקום כניסתם של בני ישראל לארץ המובטחת, עם מקום עלייתו של אליהו הנביא לשמים ואף כמקום הטבלתו של ישו במי הנהר. כמו כן, המעברות אשר על הירדן וגשריו ומורשת ההתיישבות בבית הערבה – הם מסמלי המאבק הציוני להתיישבות בארץ ישראל בעת החדשה. קרן הסרטבה ושרידי מבצר אלכסדריון שבראש ההר, הם מסמלי השלטון בתקופת הבית השני, המקום בו השיאו משואות לציין את מולד החודש ושימרה על הלוח עברי מועדי ישראל.