בית | טיולים | טיולים רגליים ומטיבי לכת | סרטבה - השפיץ של הבקעה

סרטבה - השפיץ של הבקעה

מיקום: מרכז בקעת הירדן.
מפה: 1:50,000 - בקעת הירדן ומזרח שומרון (5-6) נצ"מ - 1670/1938.
ציוד נדרש: נעלי הליכה, כובע, מים וטלפון סלולארי.
קושי מסלול: מסלול אתגרי למיטיבי לכת!
משך מסלול: 4-5 שעות.
תיאומיםמנהלת התיירות 02-9946658 ,ו/או מתאם פקמ"ז 02-5305511 .

 

נוסעים בכביש 90 לכיוון בקעת הירדן. לבאים מדרום יש כביש מסתעף המתחבר בפנייה מערבה לאחר מתחם המועצה האזורית בקעת הירדן, ולבאים מצפון הכביש מופיע לאחר הצומת לכיוון משואה (יש שילוט מכוון).

עולים עם הרכבים בכביש המתפתל (לנסוע בזהירות!) עד למחנה הצבאי, אל מסטרה (נ"ג 164). הרכבים חונים ברחבה שלצד הכביש, ואתם יורדים להליכה קשה ומהנה נוכח הנוף המרהיב של בקעת הירדן, ארץ בראשית.

חמורים מצוידים בציוד המתאים ובמצב רוח מרומם אנו מתחילים את המסלול בסימון ירוק למול השלט "שביל הנערים" (לזכרם של בני הבקעה).

העלייה קשה וכדאי מדי פעם לעצור ולהביט לאחור לעבר הירדן והאזור המזרחי, הרי מואב וגלעד. במבט-על נוכל לראות בצפון-מזרח את היישובים היהודיים: משואה (לזכר המשואות שהודלקו בתקופת בית שני) וארגמן (לזכרם של אריק רגב וגד מנלה שנפלו בתקופת המרדפים בבקעה ב- 1969). הירדן בהדרו נפרס לפנינו במזרח בפס הירק הסבוך שבקרבו ובפיתוליו הרבים.

הירדן זורם במרכזו של השבר הסורי-אפריקני. זרימת הירדן היא גאון הירדן (זור). גבעות חוואר תוחמות את הירדן משני עבריו (קטרה), ומעליהן מצויה הבקעה. כיכר הירדן (ע'ור) מתוחמת בהרי מואב-גלעד במזרח ומורדות הרי שומרון במערב, ואנחנו ממשיכים לעלות עד לרום רכס הסרטבה, או כפי שהוא מכונה הר אלכסנדרון (נ"ג 377).

רכס הסרטבה הוא יוצא דופן בכל רכסי הרי שומרון, מאחר שמבחינה גאולוגית הוא מהווה היפוך תבליט (שכבות קדומות מצויות למעלה ושכבות מאוחרות נחתו מטה - ראו מאמרו של ד"ר בני בגין). שיא הרכס (אלכסנדרון) מזדקר כפטמה מעל לכל הרכסים הסובבים אותו, ולא בכדי הוקם בו מבצר אדיר ממדים בתקופת מלכותו של אלכסנדר ינאי ושלומציון אשתו (בשנים 103 – 67 לפסה"נ). במקום זה בנו מלכי חשמונאים ארמון מפואר (בצדו הדרום-מזרחי של ההר). בחפירות ארכאולוגיות שנעשו במקום נתגלו דברי הארמון עם עמודים וכותרות מרשימות, אבני לב ענקיות (מאפיינת את הבנייה החשמונאית) ועל פי הכתובים של יוסף בן מתתיהו היה זה הארמון הגדול בארמונות המדבר, ושם כפי הנראה היו אוצרותיהם של המלכים.

הסרטבה היה לאורך כל ההיסטוריה של העם היהודי מרכז חשוב ביותר. על פי המסורת היהודית למרגלות הסרטבה עבר אברהם בדרכו לארץ המובטחת (נחל תרצה מצפון-מערב בואכה שכם), כאן נלחם יעקב במלאך האלוהים למול היבוק (בעבר הירדן המזרחי, ממש למול הסרטבה), ומכאן נגזר שמו ישראל. בתקופת יהושע עמד הירדן כנד נוזלים במעבר בני ישראל את הירדן למול יריחו, והמים ניצבו למול הסרטבה (צרתן) (יהושע ג', ט"ז). בני שלומציון המלכה אריסטובלוס והורקנוס נחלקו על השלטון בארץ ישראל כאשר הסרטבה שימש להם מקום מרכזי למריבתם, ופומפיוס הרומאי כבש את הארץ במעברו למרגלות הסרטבה. הורדוס המלך ביצר את המקום, ובתקופת המשנה היה הסרטבה לאחת מתחנות המשואות שהיו מדליקים לציון ראש חודש וירחי כלה: "ומאין היו משיאין משואות, מהר המשחה לסרטבא ומסרטבא לגרפינא... עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת אש" (משנה, ראש השנה ב, ד).

ואנחנו ברומו של ההר. הסרטבה הוא שמורת טבע הפרוסה על פני הרכס כולו. בסקר ארכאולוגי שערך במקום פרופ' אדם זרטל , נמצא כי על הסרטבה הייתה בתקופת בית שני אחוזה גדולה ביותר, מתוחמת בחומה, ואליה הובילו אמות מים תת-קרקעיות רבות בנויות במערכי מעברים תוך התגברות על ואדיות, מורדות ועליות. במבט לכיוון דרום-מזרח נוכל לראות יישובים יהודיים נוספים כמו יפית (ע"ש יוסי יפה), פצאל (ע"ש אחיו של הורדוס), תומר (לציון גידול התמרים), גלגל (זכר לגלגל שבנו בני ישראל למול יריחו), נתיב הגדוד (לציון מעבר הגדודים העבריים במקום בימי מלחמת העולם השנייה), נערן (לזכר היישוב היהודי שליד יריחו).

מומלץ לבצע את הסיור בימי החורף (בבקעה ימים אלו נעימים ומזג האוויר אביבי לחלוטין), כי אז אנו זוכים לפריחה מגוונת המאפיינת את האזור: מרבדים של אדום - כלניות ונוריות, וביניהם מבשרי החורף עירית גדולה וחצבים, הרותם המרהיב בפריחתו ופריחתם הכחולה והעדינה של הכדנים. גם בעלי חיים רבים באזור, בעיקר פעילי לילה: שפני סלע, שועלים, צבועים, צבאים. אזור הבקעה הוא אחד מנתיבי הנדידה של העופות: חסידות, עגורים, עופות דורסים, וגם זו חוויה.

"קחו" אוויר פסגות ואט אט התחילו לרדת מטה לכיוון חניית הרכבים באותה הדרך שבה עליתם, בזהירות ובהנאה.

מנהלת התיירות 02-9946658 ,ו/או מתאם פקמ"ז 02-5305511