טיולים ומסלולים

תיאור הפעילות

בגבולה המזרחי של ארץ ישראל, באזור הנמוך ביותר בעולם- מתפתל במתינות הירדן 

הירדן במושגים של ארץ ישראל הוא נהר בעיקר בשל חשיבותו, אף על פי שבהשוואה למקומות אחרים בעולם הירדן התיאור המתאים לו יותר נחל מאשר נהר.  גם בתנ"ך אנו עדים למרכזיותו של הירדן. הוא נזכר בתנ"ך 167 פעם. מספר חריג ביותר בהתחשב בעובדה שמספר האזכורים של הנחל הבא אחריו הוא 6 פעמים- "נחל הקישון".

אין ספק כי נהר הירדן הטיל רושם כבד על יושביה לאורך כל התקופות ובתקופת התנ"ל אנו עדים למספר מסורות וסיורים שנקשרו בו. במבט מרפרף ניתן לפספס כי יש מוטיב חוזר בין כל אותם האירועים.

האירוע הראשון מופיע בספר בראשית בשובו של יעקב דודו "לבן" בחרן. יעקב מגיע אל ארץ ישראל דרך עבר הירדן המזרחי ומתכנן לחצות את הירדן בנקודה בה נחל היבוק מתחבר אל הירדן ומניפות הסחף שלו יוצרים אזור רדוד למעבר. יעקב מתכונן למפגש עם עשיו אחיו ממנו גנב את הבכורה ובשל כך הוא מפצל את המחנה לשניים ועובר בלילה. במעבר הירדן פוגש יעקב את מלאך ה' שנאבק בו כל אותו הלילה "ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר" (בראשית לב', כה'). בסוף אותו מאבק- יעקב מנצח את המלאך ומפציר במלאך שלא יעזבהו ללא ברכה. ברכתו של המלאך משנה את שמו של יעקב מעתה ועד עולם: "ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל" (בראשית לב', כט'). במעבר פיזי של נהר הירדן עובר יעקב שינוי נפשי שבא לידי ביטוי בשינוי שמו, ובשינוי שמנו עד היום. "עם ישראל", "ארץ ישראל", "צבא הגנה לישראל" "ומדינת ישראל"

באירוע השני אנו עדים לבני ישראל שחוצים גם הם את הירדן בשובם משנים של עבדות בארץ מצרים. התנ"ך מדגיש לנו כי נס כריתת מי הירדן התרחש בתקופה בה "והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי קציר" (יהושע ג', טו'). נהר הירדן מנקז את כל מורדותיה המזרחיים של מדינת ישראל ואת מורדותיה הדרומיים של לבנון והמערביים של סוריה וירדן. בעונות הגשמים יכולה כמות המים המתנקזת לירדן לגרום לגאות בירדן ולעליה של עד 20 מ' בגובה מפלס המים. אנו עדים כי בתקופות עבר. כמות כזו של מים מביאה עימה זרימה חזקה אשר עלולה לגרום לקריסה של גדות הנחל העשויות ממסלע רך. ייתכן ושיטפון זה הוא הגורם הטבעי עצירת מי הירדן על ידי גוש סלע שהתמוטט וחסם את אפיק הנחל. עדויות לכך אנו מוצאים בכמה פעמין נוספות בהסטוריה. בשנת 1267 לס' בתקופתו של השליט הממלוכי ביברס מספר היסטוריון ערבי כי גוש סלע התמוטט וחסם את הפיק הירדן ל16 שעות. ביברס הורה לעבדיו לבנות מהר אומנות בתוואי הנחל שיעלה גובהם על גובה המים בכדי שיוכל לבנות על בסיסם גשר מעל הנהר. שתי עדויות נוספות לעצירת זרימת המים בירדן תועדו גם ב1906 ו1927.

נס חציית הירדן נעשה איפוא בדרך טבעית, ועיקר הנס הוא בעיתוי בו נעצרה זרימת הנחל. במעבר הפיזי של הירדן נסגר המסע של בני ישראל. במצרים הם נהפכו לעם, במדבר הם קיבלו את התורה ובמעבר הירדן הושלם המסע עם הגעתם לארץ המובטחת.

דוד המלך שחי בישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה חצה אף הוא את הירדן פעמיים. בפעם הראשונה הגיע דוד אל הירדן בבורחו מפני אבשלום בנו אשר מרד בו. בדרכו מירושלים אל הירדן- מרחק 18.5 מייל- הוא עובר על יד כפר בשם בחורים- מקום זה מזוהה כיום במקום בו קיים הכפר הערבי "חזמא" שבסמוך אליו נמצאת "חרבת עלמית" (בעברית עלם=בחור). מהכפר בחורים יוצא שמעי בן גרא מבית שאול ומקלל את דוד. דוד נשאר מאופק אך החוייה של דוד בעת בריחתו היא חוויה של פליט מושפל. לאחר זמן מה נודע לדוד כי מת אבשלום בנו והוא יכול להפסיק להימלט. דוד חוזר מהרי הגלעד שבעבר המזרחי של הירדן ומתכנן את חצייתו חזרה. בתנ"ך מסופר לנו כיצד כל בני יהודה באים לחלוק לו כבוד. בין הנוכחים בטקס קבלת הפנים נמצא גם שמעי בן גרא שהבין כי עשה בחירה שגויה והחליט לבוא ולהתחנן על נפשו. בתיאור התנ"כי מוזכר לנו כיצד כל שבט יהודה נכנס למים להעביר את דוד. בניתוח ספרותי של טקס מקבלת הפנים של דוד אנו עדים כיצד לאורך 15 פסוקים בספר מלכים שמואל ב' פרק יט' (מפסוק ט' ועד פסוק כד') מופיעה המילה "מלך" 19 פעמים. מודגש לנו כי המעבר הפיזי של הירדן משנה גם את הסטטוס של דוד. מעתה הוא לא פליט כי אם "מלך ישראל"

הדמות האחרונה אותה נקשור לירדן היא הנביא אלישע בשני סיפורים. הסיפור הראשון מופיע לנו בפרק השני של ספר מלכים ב'. בסיפור זה ישל נו תיאור גיאוגרפי מדהים מה הם תחנותיו של אליהו הנביא במסעו האחרון אל הירדן. אליהו יוצא מאזור בית אל דרך יריחו ועד לגדת הירדן- דרך ששרידיה קיימים עד היום ובתוואי זה נסלל כביש המחבר עד היום את מרחב בית אל ליריחו. כביש זה נקרא למן התקופה הבריטית בשם "טריק אבו ג'ורג'" (דרך אבו ג'ורג'). אליהו יורד אל הירדן במצוות האל בידיעה ששם הוא יסיים את תפקידו ויעלה בסערה השמיימה. הדרמה הגדולה אינה בסיפור של אליהו כי עם בסיפורו של עוזרו הנאמן אלישע.

באותה תקופה בה חיו נביאים, היו גם רבים שטענו את עצמם כבני נביאים- קבוצת מאמינים שהתגבשה סביב נביא וקוותה לקבל מיכולות נבואותיו. אלישע היה בן נביא מובהק של אליהו, דבר שהעלה את חמתם וקנאתם של נערים מבית אל ויריחו שקיוו גם הם להיות נביאים בעתיד.

בכל תחנה בה עצר אליהו בדרכו אל הירדן, הוא הציע לאלישע שיעזוב אותו וישאר בעיר אך תשובתו של אלישע לכל בקשה הייתה "חי ה' וחי נפשך אם אעזבך" (מלכים ב', פרק ב' פסוקים ב',ד',ו'). ניתן לראות בכך את נאמנותו של אלישע לאליהו אך בכל פעם הפסוק הבא מסביר לנו כי החלטתו של אלישע להשאר עם אליהו נובעת מפחד לעזוב יותר מהרצון להישאר. בכל תחנה בתחנותיו של אליהו באותו מסע אחרון- פונים בני הנביאים של של גלגל, בית אל ויריחו ומתגרים באלישע: " הידעת כי היום יהוה לקח את אדניך מעל ראשך" ואלישע עונה: " גם אני ידעתי- החשו! (היו בשקט)" (מלכים ב', פרק ב' פסוקים ג',ה').

בסופו של דבר מגיעים אליהו ואלישע לגדת הירדן, ומתואר לנו כיצד 50 איש מבני הנביאים נעמדים מנגד מרחוק לראות מה יקרה עם… אלישע.

אליהו גולם את אדרתו על המים וחוצה את הירדן- תוך כדי החציה הוא נותן לאלישע הזדמנות לבקש משאלה. אלישע קופץ על המציאה- הרי לא בכל יום אליהו כזה נדיב. אלישע מבקש מאליהו להיות נביא גדול פי 2 מאליהו. אליהו מתרצן ואומר לאלישע שאם הוא יצליח לראות את המחזה הסוריאליסטי של עלייתו במרכבות אש לשמים- יהי כן.

מיד בתום השיחה מרכבות אש נושאות את אליהו השמיימה בסערה גדולה והוא נעלם. בשעה זו אלישע "תקוע" בצידו המזרחי של הירדן וצריך לשוב לגדתו המערבית. ביציאתו נכרתו מי הירדן, עתה נסיונו הראשון של אלישע: כיצד ישוב? האם יכרתו י הירדן כמו הנס האחרון של אליהו או שיאלץ להיכנס למים ולהתרטב? וכל זה כאשר בני הנביאים מיריחו מתצפתים על חזרתו.

אלישע לא מתרגש- מרים את אדרתו של אליהו מהרצפה ומכה את המים פעמיים. הירדן נכרת לשניים ואלישע שב אל מול פניהם ההמומות של בני הנביאים.

מעברו הפיזי של אלישע את ירדן הוא גם מעבר רוחני אשר בו הוא מקבל את רוחו של אליהו באירוע זה.

הסיפור השני הכורך את אלישע והירדן יחדיו הוא סיפורו של נעמן שר צבא ארם. התנ"ך מספר לנו בתחילת פרק ה' בספר מלכים קווים לדמותו של נעמן: "שר צבא מלך ארם היה איש גדול לפני אדניו ונשא פנים כי בו נתן יהוה תשועה לארם והאיש היה גבור חיל מצרע". מיהו נעמן? רמטכ"ל מוצלח, גיבור חיל, גאוותן ועם בעיות עור קשות.

לאדם בעל תפקיד כמו נעמן בוודאי שלא נעים להיראות בציבור עם צרעת. למרות שהוא ניסה המון פתרות הוא לא מצא מזור למחלה.

באחד מקרבותיו הוא שבה ילדה מבני ישראל שעבדה בביתו. זו הציעה לנעמן להגיע אל אויבו המר- אלישע נביאם של בני ישראל, כנראה שזה יוכל לטהר את עורו.

נעמן התלבט רבות אם להכנס לגבולות ישראל "לתיירות מרפא" ואף הודיע למלך ישראל שהוא הולך לעבור בגבול ישראל שלא למטרות מלחמה. ובוקר אחד מגיע נעמן עם פמלייתו לביתו של אלישע בשומרון. נעמן שציפה לקבלת פנים מלכותית מאלישע מתבדה. אלישע אינו יוצא אל נעמן אלא שולח אליו שליח עם מרשם רפואי מאוד מוזר: "הלוך ורחצת שבע פעמים בירדן וישב בשרך לך וטהר" (מלכים ב', ה', י').

נעמן קוצף על אלישע על כך שאינו רוכש לו את הכבוד הראוי ומתכוון לעזוב את השומרון בכעס. עבדיו מפצירים בו שינסה ולבסוף הוא מתרצה ויורד אל הירדן כדבר הנביא. להפתעתו- לאחר 7 טבילות בירדן שב עורו להיות כבשר תינוק.

החלטתו של אלישע לא לצאת אל נעמן היא חלק מהפתרון לבעיתו של נעמן. צרעת היא מחלה שעל פי המסורת מקבלים על זלזול בזולת ועל לשון הרע. נעמן כפי שמעיד עליו התנ"ך היה אדם מתנשא על הזולת. הפתרון שרק לו אלישע התחיל בכך שלא רכש לו כבוד בביקורו, המשיך בדרישה מנעמן לבצע משימות אותם מטילים עליו ולא רק משימות אותם הוא מטיל על אחרים, ולבסוף- על נעמן לרדת אל נהר הירדן במקום הנמוך בעולם בכדי לסמל בצורה פיזית את הירידה שלו מההר המטאפורי הגבוה בו הוא שבוי.

בכל סיפורי הירדן אנו פוגשים מוטיב אשר חוזר על עצמו. מעבר של נהר הירדן במסורת אינו מעבר פיזי בלבד. בכל מעבר של הירדן אנו נוכחים לראות כי המעבר הפיזי מביא איתו איזשהו מעבר מטאפיזי, שינוי רוחני או סגולות אחרות בעלי משמעות המתקבלים על החוצים אותו. בירדן שונה שמו של יעקב לישראל לנצח, בירדן קיבל עם ישראל את הארץ המובטחת, בירדן קיבל דוד בחזרה את תואר המלוכה, ואלישע את יכולת הנבואה. ואף נעמן עבר תהליך חינוכי שהשפיע גם על מראהו החיצוני.